פרומפט טוב מגדיר מה צריך לקבל, על סמך איזה חומר ואיך תיבדק התוצאה. כשמבקשים מה-AI "לכתוב משהו מקצועי", משאירים לו להחליט מה חשוב. בריף קצר ומדויק מעביר את ההחלטות האלה למי שמכיר את העבודה.
כדאי לבנות תבנית עם חמישה חלקים: משימה, הקשר, מקורות, גבולות ותוצר. בדקו אותה על מקרה אמיתי ושנו את הסעיף שיצר בעיה. שלוש תבניות בהמשך מאפשרות להתחיל מחילוץ מידע, טיוטת תוכן והשוואת הצעות.
התוצאה צריכה להיות ברורה לפני הטון
"כתוב כמומחה" לא מסביר מה אמור לקרות בסוף. "הכן רשימת משימות מתוך סיכום הפגישה, כולל אחראי ומועד רק אם נכתבו במפורש" כבר מגדיר תוצר שאפשר לבדוק.
הוסיפו למי התוצאה מיועדת ומה יעשה בה. סיכום שמנהל צריך לקרוא לפני ישיבה שונה מטקסט שנשלח ללקוח. בשני המקרים יכולה להידרש עברית מקצועית, אבל המידע החיוני אינו בהכרח זהה.
בתיעוד Anthropic מומלץ לתת הוראות מפורשות, להגדיר פורמט ומגבלות ולהוסיף הקשר שמסביר את המטרה. בתיעוד OpenAI מופיעות גם המלצות להפריד בין הוראות, דוגמאות וחומר רקע באמצעות מבנה ברור. אלה עקרונות שימושיים לבניית בריף; אין צורך להעתיק לשיחה רגילה קוד או סימון טכני.
חומר מקור אינו הרשאה להשלים את החסר
תנו לכל מסמך שם: "הצעה א", "מפרט מוצר" או "סיכום ישיבה". כשהמסמך מתוארך, ציינו את התאריך. בקשו הפניות לפי העמודים או הכותרות שקיימים בחומר, כדי שאפשר יהיה למצוא את המידע.
חשוב לקבוע מה עושים כשהחומר אינו מספיק. אפשר לדרוש סימון "לא נמסר", להציג סתירה או לשאול שאלה ממוקדת. בחרו לפי המשימה. חסר במחיר אינו הזמנה להעריך מחיר, והיעדר שם אחראי אינו רשות למנות עובד.
הפרידו בין ההוראות שלכם לבין התוכן לניתוח. אם הודעת לקוח כוללת בקשה לשנות את המשימה, היא עדיין חלק מהמסמך. במערכת המחוברת לכלים, ניהול הרשאות דורש גם הגדרות מערכת; תוספת לפרומפט אינה מחליפה אותן.
תבנית ראשונה: חילוץ פרטים בלי להפוך הצעות להחלטות
התבנית מתאימה לסיכום פגישה או התכתבות. מלאו את הסוגריים בחומר שמותר לכם להעלות לכלי:
משימה: חלץ מתוך המקור החלטות ומשימות לצוות.
קהל: עובדים שצריכים לדעת מה לבצע לאחר הפגישה.
מקור: [הדביקו את המסמך וציינו שם ותאריך, אם ידועים].
השתמש רק במקור. אל תסיק שבקשה, רעיון או הצעה אושרו. הפרד בין "החלטות מפורשות", "משימות מפורשות" ו"נושאים פתוחים".
לכל משימה הצג: תיאור; אחראי; מועד; הפניה למקום במקור. בשדה שלא נמסר כתוב "לא נמסר". אל תמיר "ביום ראשון" לתאריך בלי בסיס ברור. אם שני קטעים סותרים, הצג את הסתירה בנפרד.
פלט: כותרת קצרה, שלוש רשימות לפי הקטגוריות וסעיף "דרוש בירור". אל תמציא החלטות כדי למלא רשימה ריקה. בסוף בדוק שכל אחראי ומועד מופיעים במקור. אין לשלוח הודעות או ליצור משימות במערכת חיצונית.
התוצר עדיין דורש קריאה. היתרון של המבנה הוא שהבודק יודע היכן לחפש אחריות שלא נקבעה או החלטה שמעולם לא התקבלה.
תבנית שנייה: טיוטת תוכן עם גבולות עובדתיים
בכתיבה כדאי להפריד בין חופש ניסוח לחופש להוסיף עובדות. אפשר לבקש טקסט זורם ומקורי, תוך הגבלת המידע לחומר שסופק.
משימה: כתוב טיוטת עמוד שירות בעברית על בסיס חומר המקור בלבד.
קהל: [למי השירות מיועד]. מטרת העמוד: לעזור לקורא להבין מה מוצע והאם הוא מתאים לצורך שלו.
חומר מקור: [הדביקו תיאור שירות מאושר, תנאים ופרטים מעשיים].
תוצר: כותרת, פתיחה שנותנת את התשובה המרכזית ושלוש כותרות משנה: מה השירות כולל, למי הוא מתאים ומה צריך להכין. סיים בצעד הבא רק אם הוגדר במקור.
סגנון: עברית טבעית, משפטים באורכים משתנים ופסקאות שמוסיפות מידע. הימנע מהבטחות כלליות, סופרלטיבים וחזרה על אותו יתרון.
אל תוסיף מחירים, ניסיון מקצועי, לקוחות, המלצות או תוצאות שלא נמסרו. אם חסר מידע שמונע ניסוח מדויק, שאל עליו לפני הכתיבה. מידע משני שחסר יופיע ברשימת שאלות לעורך מחוץ לטיוטה, ולא כהשערה בתוך הטקסט.
לאחר הטיוטה, הצג רשימת טענות עובדתיות והמקור לכל אחת לצורך בדיקת העורך. אל תפרסם דבר.
תבנית שלישית: השוואת הצעות בלי להכתיר מנצח מדומה
הצעות נראות דומות עד שמגלים שאחת כוללת תמיכה והשנייה מתמחרת אותה בנפרד. לכן כדאי לחלץ קודם את תנאי ההשוואה ורק אז לבקש מסקנה.
משימה: השווה הצעות לרכישת שירות לעסק לפי המסמכים המצורפים בלבד.
מקורות: [הצעה א ושמה], [הצעה ב ושמה]. צרכים ידועים: [כתבו דרישות אמיתיות]. סדר עדיפויות: [הגדירו או כתבו "טרם נקבע"].
השווה את אותם שדות לכל הצעה: תכולה, מחיר כפי שנכתב, תקופת השירות, תוספות, תמיכה, החרגות ופרטים חסרים. שמור על המטבע והיחידות שבמקור. אל תניח שמס כלול, אל תשלים מחיר ואל תשווה חיוב חודשי לחיוב שנתי בלי להראות את ההמרה ובסיסה.
הצג טבלה עם הפניה למקור לכל פרט. סמן "לא נמסר" כשצריך. מתחתיה הצג הבדלים מעשיים ושאלות ממוקדות לספקים.
המלץ רק ביחס לדרישות שנמסרו. אם חסר נתון שעשוי לשנות את הבחירה, הסבר מהו ואל תקבע מנצח. אל תפנה לספקים ואל תבצע רכישה.
מתקנים את הבריף במקום לצבור הוראות
אם התוצאה ארוכה מדי, הגדירו מה אפשר להשמיט ולמה הקורא זקוק. אם היא ממציאה קשר בין שני פרטים, הוסיפו כלל ממוקד או דוגמה. "נסה שוב" משאיר את מקור הבעיה מעורפל.
שמרו לצד התבנית דוגמה לתוצר שאושר ומקרה שבו היא נכשלה. בכל שינוי בדקו גם את המקרה הרגיל וגם את החריג. בריף שימושי יכול להיות קצר: הוא צריך להכיל את ההחלטות שחוזרות בעבודה, ולא אוסף הולך וגדל של משפטים תקיפים.