נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ובכירי חברות טכנולוגיה חתמו ב-29 בספטמבר 2026 על הסכם וולונטרי לבטיחות מערכות בינה מלאכותית מתקדמות. לפי דיווחי Reuters ו-AP, ההסכם הוצג לאחר פגישה בבית הלבן וטראמפ תיאר אותו כמחייב מבחינה מוסרית. בין החברות שיוצגו היו Google, Meta, OpenAI, Anthropic ו-Nvidia. ההסכם אינו חוק חדש המטיל חובות אכיפה על החברות.
זאת נקודת המוצא לקריאת המסמך: החברות מתחייבות לבנות מנגנון שיבדוק את המערכות שלהן, את עבודת הבודקים ואת הטיפול בליקויים. כמה כוח יהיה למנגנון הזה? התשובה תלויה כעת באופן שבו ההתחייבות תהפוך לתהליכי עבודה.
הבדיקה מתחילה בתוך החברה ומגיעה לדירקטוריון
בנוסח שפרסם Washington Examiner מופיעות ארבע שכבות. הראשונה היא בקרות פנימיות העוקבות אחר יכולות המודלים והתאמת התנהגותם ליעדים, בזמן האימון ובהפעלה. בין התחומים המוזכרים: סייבר, סיכונים ביולוגיים וכימיים, וגישה לא מכוונת למערכות טכניות.
השכבה השנייה היא צוות פנימי שאמור לוודא שהבקרות והניטור פועלים ושהבעיות מטופלות. בשלישית נכנס גורם חיצוני: מבקר או מעריך עצמאי שיבחן אם המנגנונים אכן עובדים. הרביעית מעבירה את האחריות לוועדה עצמאית בדירקטוריון, המקבלת דיווחים ומפקחת על תיקון הליקויים.
המבנה הזה מעורר שאלה מעשית מעבר לעצם ביצוע הבדיקה: מי מסוגל לדרוש שינוי כשהתוצאה אינה נוחה לחברה? מינוי מבקר הוא שלב אחד. גישה למידע, יכולת לדווח על ממצא והחלטה בעקבותיו הם שלבים נוספים. בלי לבחון אותם, קשה להעריך מה משמעות הכותרת "ביקורת עצמאית" בכל חברה.
המסמך משאיר שאלות ליישום
הנוסח שפורסם כולל כוונה למפגשים קבועים לצורך פיתוח תקנים ושיטות עבודה. הוא גם משאיר אפשרות לעיגון הצעדים בחוק או בתקנות בעתיד. עם זאת, הוא אינו מפרט לוח זמנים אחיד, חובה לפרסום פומבי של תוצאות הביקורת או סנקציה על אי-עמידה בהתחייבות.
למשתמשים ולארגונים הבוחרים ספק AI, ההבחנה הזאת שימושית. חתימה על הסכם יכולה להעיד על התחייבות לתהליך. היא אינה מספקת לבדה מידע על תוצאת בדיקה של מודל מסוים, סוגי הפעולות שהוא מורשה לבצע או האופן שבו אירוע חריג מגיע ללקוח. אלה שאלות שצריך לבדוק מול השירות הספציפי.
גם כאשר קיימת ועדת דירקטוריון, עדיין צריך לדעת איזה מידע מגיע אליה. לכן ההמשך הראוי למעקב הוא פרסום פרטים שניתן להעריך: מה נבדק, באילו תנאים, מי קיבל את הממצאים ומה תוקן. זאת מסגרת להערכת היישום, לא קביעה שהחברות כבר נכשלו בו.
באותו יום השתנה גם השם בממשל
לצד ההסכם חתם טראמפ על צו המורה לרשות המבצעת להשתמש במונחים Super Intelligence ו-SI במקום Artificial Intelligence ו-AI במסמכים ובהודעות שאינם חקיקה, ככל שהחוק מאפשר. הצו חל בין היתר על אתרי ממשל, תכתובות ודוחות.
כאן הפרט החשוב נמצא בסעיף ההגדרות. לצורך יישום הצו, המונח החדש ממשיך להתייחס לטכנולוגיות הכלולות בהגדרת הבינה המלאכותית הקיימת בחוק האמריקאי. אין בו קביעה מדעית שמודל מסוים השיג בינת-על, ואין חובה לשכתב מסמכים היסטוריים, חוזים או תקנות שכבר פורסמו.
הצו דורש גם הצעת נוסח חקיקה להגדרה פדרלית בתוך 60 יום. הצו כבר מורה לשנות את המינוח; שינוי ההגדרה בחוק נשאר מהלך נפרד. כך גם בהסכם הפיקוח: ההתחייבות פורסמה, אבל ההוכחה שהבקרות פועלות תצטרך להגיע מתוך עבודתן.