Anthropic הוסיפה ב-5 בנובמבר אפשרות להגדיר רשימת כתובות IP מורשות לארגון ב-Claude Console, בשלב בטא. לפי הודעת החברה, בקשות לשירותים המכוסים שמגיעות מכתובת מחוץ לרשימה יידחו. המטרה היא להגביל את המקומות שמהם אפשר להשתמש במפתח API, כך שדליפה שלו לא תאפשר בהכרח שימוש מכל רשת.
הרשימה פועלת ברמת הארגון. מנהל או בעלים יכול להוסיף כתובות IPv4 ו-IPv6 או טווחי CIDR, עד 1,000 רשומות. מדובר בכתובות הציבוריות שדרכן התעבורה יוצאת, ולא בכתובות הפרטיות של המחשבים בתוך הרשת. ההבחנה הזאת חשובה במיוחד כשכמה מערכות משתמשות באותו פרוקסי או שער יציאה.
מה נחסם, ומה נשאר מחוץ לכיסוי
לפי התיעוד, הרשימה מגבילה גישה לממשק Claude Console ולממשקי API מוגדרים, ובהם Messages, Message Batches, Token Counting, Models, Files ו-Skills. נכללים גם ממשקים מסוימים של Managed Agents ושל ניהול הארגון. בקשת Messages שמגיעה מכתובת שאינה מורשית מחזירה שגיאת 403 permission_error, ולכן שינוי הרשימה יכול להשפיע מיד על יישום פעיל.
אבל הרשימה אינה חומת אש לכל מה שסוכן עושה. Anthropic מבהירה שההגבלה חלה על הבקשות לממשקי Managed Agents, ולא על התקשורת מתוך סביבת הריצה של הסוכנים עצמם. היא גם אינה חלה על Claude ב-Amazon Bedrock, על Claude Platform on AWS, על Claude Models on Google Cloud או על Claude ב-Microsoft Foundry.
המשמעות היא שצריך למפות את מסלול השימוש לפני שמסתמכים על ההגנה. אותו ארגון עשוי להפעיל כמה שירותים דרך ספקים שונים. הפעלת רשימה ב-Console אינה מעידה שכל המסלולים האלה קיבלו את אותה מגבלה. כמו כן, כתובת מורשית אינה מוכיחה שכל פעולה שמגיעה ממנה נעשתה בידי המשתמש הנכון או למטרה המותרת.
בדיקת רשתות לפני שמפעילים
לפני שמירת הרשימה, התיעוד ממליץ לכלול את הכתובות של שרתים, מערכות CI, משרדים, VPN ופרוקסי, ולשמור דרך חזרה למנהלים כדי להימנע מנעילה. אפשר לאפשר למנהלים להגיע להגדרות הרשימה מכל כתובת. האפשרות מסייעת להתאוששות, אך גם מחייבת להגן היטב על חשבון המנהל שיכול לשנות את ההגדרות.
שינוי עשוי להיכנס לתוקף בתוך עד 15 דקות. לכן כדאי לעקוב אחרי שגיאות ולבדוק גם משימות שרצות רק פעם ביום או בשבוע. בדיקה של בקשה אחת מהמחשב של המנהל אינה מוכיחה ששרת הייצור או תהליך מתוזמן ימשיכו לעבוד. מעבר לרשת אחרת עלול לשנות את הכתובת הציבורית גם בלי שינוי במפתח עצמו.
Anthropic ממליצה לשלב את הרשימה עם תוקף קצר למפתחות או עם Workload Identity Federation. הרשימה מגבילה היכן מפתח יכול לעבוד, אך אינה קובעת מתי יפוג. שילוב הבקרות מאפשר לצמצם גם את מקום השימוש וגם את משכו, תוך שמירה על בדיקה נפרדת של ההרשאות שהמפתח מעניק בתוך הארגון.