עדכונים

GitHub Copilot מוסיף שיוך פעילות למשתמש בלי לחייב איסוף שיחות

רשת נקודות כחולה המתחברת לבקרי פרטיות מופשטים
איור רעיוני של ניטור פעילות ובקרה על איסוף מידע.

GitHub הודיעה ב-12 באוקטובר 2026 על בקרות חדשות לטלמטריה של GitHub Copilot, שמאפשרות למנהל ארגון לשייך פעילות למשתמש בלי לאסוף בהכרח את הפרומפטים, התשובות או תוכן הכלים. זהו שינוי בהיקף המידע שמייצאים למערכת ניטור, לא הודעה על הפעלת הקלטה מלאה אצל כל המשתמשים או על חשיפה אוטומטית של השיחות למעסיק.

ההפרדה פותרת שאלה מעשית: צוות תשתיות יכול לרצות לדעת מאיזה חשבון ומחשב יצאה פעילות, בלי להזדקק לטקסט שהעובד כתב לסוכן. האפשרות החדשה מאפשרת להגדיר את שני הצרכים בנפרד. היא אינה הופכת מידע מזוהה לאנונימי, ולכן גם איסוף זהות בלבד דורש החלטה ברורה על השימוש בו ועל האנשים שיוכלו לצפות בו.

זהות לחוד ותוכן לחוד

ההגדרה telemetry.capture.identity מוסיפה לנתוני OpenTelemetry את user.name, שם חשבון Copilot המאומת, כיום שם המשתמש ב-GitHub; את process.user.name, חשבון מערכת ההפעלה המקומית; ואת host.name, שם המחשב. איסוף הזהות כבוי כברירת מחדל ונפרד מהמזהה הפסאודונימי הקיים. ההבחנה חשובה במיוחד למי שכבר מייצא נתוני שימוש ומניח שהמשמעות של כל מזהה נשארה זהה.

לצדו יש 5 מחלקות תוכן עצמאיות: prompts להנחיות ולהקשר נתמך, responses לתשובות ולתוכן הסקה נתמך, toolArguments לפרמטרים ולפקודות, toolOutput לתוצאות כלים ולפרטי שגיאות, ו-policyDetail לפרטי מדיניות גולמיים, כגון נתיבי קבצים. כל מחלקה כבויה כברירת מחדל. אפשר להפעיל רק את הסוג הנדרש, במקום להתייחס לכל המידע כאילו היה יחידה אחת.

ההגדרה הוותיקה captureContent נשארת קיצור דרך להפעלת 5 מחלקות התוכן, אך אינה מפעילה איסוף זהות. ערך מפורש למחלקה בתוך capture גובר על קיצור הדרך עבורה. לכן בהעברת תצורה קיימת כדאי לבדוק את הערכים בפועל, ולא להניח שמתג ישן מכסה גם את השדה החדש או שדריסה נקודתית מבטלת את כל יתר המחלקות.

מה צריך לבדוק בפריסה ארגונית

הודעת GitHub מציינת בקרות מפורטות ב-Copilot CLI, באפליקציית GitHub Copilot ובפגישות VS Code המשתמשות ב-Agent Host. התנהגות VS Code תלויה גם בסוג סביבת הסוכן, ולכן אין להסיק שכל פגישה מייצאת את אותם שדות. לפני פריסה רחבה כדאי לוודא בגרסת הלקוח ובנתונים שהתקבלו אילו הגדרות נאכפות ואילו מאפיינים נשלחים בפועל.

בתצורה המנוהלת המתוארת בהודעה, ערכים מפורשים מקבלים קדימות על הגדרות מקומיות, תצורת SDK ומשתני סביבה. המשמעות לצוות היא שכוונה לשנות איסוף צריכה להתבטא בשכבת הניהול המתאימה. שינוי מקומי של מפתח בודד אינו דרך אמינה להסיק מה הארגון אוסף, ויש לבדוק גם את התנהגות הלקוח המסוים שבו עובדים.

GitHub מזהירה שאיסוף תוכן עשוי לכלול קוד, קבצים, פקודות, תוצאות ונתיבי סביבת עבודה או פרופיל משתמש, וממליצה להפעיל רק מחלקות נחוצות ולשלוח אותן ליעד מאושר. כדאי להגדיר מראש מטרת ניטור, הרשאות צפייה ומשך שמירה. כך אפשר לקבל שיוך שימושי של פעילות בלי להרחיב אוטומטית את מאגר המידע הרגיש מעבר לצורך.