חדשות

Meta הכריזה על Petal, כבל תת-ימי בקיבולת של פטה-ביט לשנייה בין ארה״ב לצרפת

מודלים ושירותי AI תלויים לא רק בשבבים ובמרכזי נתונים, אלא גם ברשת שמחברת ביניהם. Petal נועד להעביר עד 1 פטה-ביט לשנייה בין ארה״ב לצרפת וצפוי להיכנס לשירות ב-2029.

Meta הכריזה על Petal, כבל תת-ימי חדש שמתוכנן לחבר בין ארצות הברית לצרפת לאורך כ-7,000 קילומטרים.

היעד הטכני של הפרויקט הוא קיבולת של 1 פטה-ביט לשנייה.

במילים אחרות:

1,000 טרה-ביט לשנייה.

הכבל צפוי להיכנס לשירות ב-2029.

איך Petal אמור להגיע ל-1 פטה-ביט לשנייה

Meta מתכננת את Petal ככבל טרנס-אטלנטי חדש להעברת כמויות עצומות של מידע בין ארצות הברית לאירופה.

המערכת תשתמש ב-24 זוגות סיבים.

במקום סיבים רגילים בעלי ליבה אחת, Petal ישתמש בסיבים דו-ליבתיים (two-core fiber).

לפי Meta, כך מתקבלת קיבולת השקולה לזו של מערכת עם 48 זוגות סיבים רגילים.

מי בונה את הכבל

Meta ציינה כמה שותפים מרכזיים לפרויקט.

NEC אחראית על הנדסת המערכת, הייצור וההתקנה.

Sumitomo Electric Industries מספקת את הסיבים הדו-ליבתיים.

Orange תתמוך בנחיתת הכבל בצרפת ובחיבור לתשתית היבשתית באירופה.

מיקומי הנחיתה המדויקים בארצות הברית ובצרפת לא פורסמו בהודעה.

איך זה קשור ל-AI

זה לא מוצר Meta AI חדש.

אין כאן מודל Llama חדש.

אין כאן פיצ'ר חדש ל-Muse.

ועדיין, התשתית הזאת רלוונטית לעולם שבו שירותי AI גדלים במהירות.

מערכות AI דורשות להעביר כמויות גדולות של מידע בין:

  • מרכזי נתונים
  • אזורים גיאוגרפיים
  • מערכות אחסון
  • שירותי ענן
  • משתמשים
  • מערכות הסקה (inference)
  • מערכות אימון

ככל שחברות כמו Meta מפעילות יותר שירותי AI בקנה מידה עולמי, גם תשתית הרשת שמתחת לענן צריכה להתמודד עם יותר תעבורה.

Meta אומרת שזה יהיה הראשון מסוגו

Meta מתארת את Petal ככבל התת-ימי הראשון שיספק קיבולת של פטה-ביט למרחק טרנס-אוקייני.

החברה גם אומרת שהוא יספק בערך פי שניים מהקיבולת של הכבלים המתקדמים ביותר שפועלים כיום במרחק דומה.

אלה טענות של Meta.

נכון למועד הפרסום, לא נמצאה בדיקה טכנית עצמאית שמאמתת את ההשוואה.

Meta גם ממחישה את הקיבולת בכך שלדבריה היא יכולה להספיק לכ-75% מאוכלוסיית העולם להאזין למוזיקה בו-זמנית.

גם זו המחשה של החברה ולא מדד עצמאי.

למה Meta בונה כבלים תת-ימיים

חברות ענן וטכנולוגיה גדולות אינן מסתמכות רק על חברות תקשורת.

Google, Meta וחברות נוספות משקיעות כבר שנים בתשתיות תקשורת גלובליות.

הסיבה פשוטה:

מי שמפעיל שירותים גלובליים צריך קיבולת אמינה בין מרכזי נתונים ואזורים שונים בעולם.

התרחבות שירותי AI מוסיפה עוד דרישה לתשתית הזאת.

מה לא צריך להסיק מהפרויקט

Meta לא אמרה שכל הקיבולת של Petal תשמש ל-AI.

החברה מפעילה גם:

  • Facebook
  • Instagram
  • WhatsApp
  • וידאו
  • פרסום
  • אחסון
  • מערכות פנימיות
  • שירותי ענן ותשתיות נוספות

לכן Petal הוא תשתית רשת כללית של Meta. שירותי AI הם חלק מהמערכת הרחבה יותר שתלויה בתשתיות כאלה, אבל Meta לא פרסמה הקצאת קיבולת ייעודית ל-AI.

אין חיבור ישיר לישראל

Petal מתוכנן לחבר בין ארצות הברית לצרפת.

הוא אינו מתוכנן לנחות בישראל.

Meta גם לא פרסמה מידע שלפיו הפרויקט ישפר באופן ישיר את הביצועים של Facebook, Instagram, WhatsApp או Meta AI בישראל.

לכן אין כרגע בסיס לייחס לפרויקט השפעה ישירה על משתמשים בישראל.

היעד: 2029

Petal צפוי להיכנס לשירות ב-2029.

הפרויקט עדיין רחוק מהפעלה מסחרית.

בדרך נדרשים:

  • ייצור
  • פריסה ימית
  • נחיתה
  • בדיקות
  • חיבורים
  • אישורים רגולטוריים
  • השלמת תשתיות יבשתיות

Meta לא פרסמה את עלות הפרויקט.

מה עדיין לא ידוע

לא ידוע:

  • כמה Petal יעלה
  • כמה מהקיבולת Meta תשמור לעצמה
  • האם חלק מהקיבולת יימכר או יושכר לאחרים
  • מהם המיקומים המדויקים של נקודות הנחיתה
  • כיצד תחולק הקיבולת בין AI, וידאו, פרסום ושירותים אחרים
  • האם יעד ההפעלה ב-2029 ישתנה במהלך הרישוי והבנייה

התשתית שמתחת לענן

כשמדברים על AI, רוב תשומת הלב הולכת למודלים ולשבבים.

אבל מאחורי שירותי הענן נמצאת גם רשת פיזית שצריכה להעביר את המידע בין מרכזי נתונים, אזורים ומשתמשים.

אם מרכזי נתונים הם המפעלים של עולם ה-AI, כבלים כמו Petal הם חלק מהכבישים שמחברים ביניהם.