Sentra הישראלית הודיעה ב-4 בנובמבר על השקעה של 150 מיליון דולר בהובלת Capital One Ventures, כדי להרחיב את פעילותה באבטחת מידע ארגוני בעידן סוכני ה-AI. סמנכ"ל הטכנולוגיות והמייסד השותף רון רייטר הגדיר את הגיוס כסבב C. נציג של זרוע ההשקעות יצטרף לדירקטוריון החברה.
הכסף מיועד להרחבת המוצר, הפיתוח והפעילות המסחרית, אבל מוקד ההודעה הוא שינוי במי שצורך מידע בארגון. לצד עובדים ויישומים, גם סוכנים אוטונומיים קוראים מסמכים, מתחברים למאגרי ידע ומבצעים משימות. הרשאה רחבה שניתנה בעבר לחשבון שירות יכולה להפוך כעת למסלול גישה של סוכן למידע רגיש, גם כשהמשימה שקיבל מצומצמת בהרבה.
ההשקעה הולכת לנתונים שסוכנים יכולים להגיע אליהם
בהודעת החברה נמנו המשקיעים הקיימים Bessemer Venture Partners, Zeev Ventures, Standard Investments, Munich Re Ventures ו-Key1 Capital. Sentra מסרה כי ההשקעה מגיעה אחרי שנה של צמיחה שנתית העולה על 300%. ההודעה אינה מפרטת לצד הנתון איזה מדד עסקי צמח, ולכן אין לראות בו נתון הכנסות מוגדר או שיעור גידול במספר הלקוחות.
החברה מתכננת להעמיק את יכולתה לזהות סוכנים, עוזרי AI ומודלים ואת המידע הרגיש שאליו הם נחשפים. היא גם מבקשת להרחיב אכיפה רציפה של הרשאות מינימליות ותגובה מהירה לגישה חריגה. בצד העסקי היא מציינת השקעה בערוצי מכירה, שותפים, שיווק וכניסה לאזורים נוספים, ורייטר מזכיר הרחבת נוכחות בצפון אמריקה ובאירופה.
הגישה המוצהרת מתחילה בנתונים כשהם מאוחסנים, עוד לפני שסוכן שולח אליהם בקשה. Sentra אומרת שהיא ממפה מידע בענן, בשירותי תוכנה, במחסני נתונים ובשרתי קבצים מקומיים. מיפוי כזה נועד לענות על שתי שאלות נפרדות: מה רגיש, ומי מסוגל להגיע אליו. תשובה לאחת מהן בלבד משאירה חלק מהחשיפה מחוץ לתמונה.
לדוגמה, מסמך יכול להיות מסווג היטב ועדיין להיות משותף לקבוצה רחבה מדי. מנגד, רשימת הרשאות תקינה לכאורה לא מסבירה אם התיקייה כוללת חומר שיווקי או פרטי לקוחות. החיבור בין התוכן לבין הזהויות הוא לב ההצעה של החברה. זו דרך לצמצם חשיפה לפני הפעלת סוכן, בלי להניח שהסוכן עצמו יזהה כל חריגה.
לפני הפעולה, בזמן האירוע ואחריו
Sentra מחלקת את עבודת האבטחה לשלושה שלבים. לפני הפעולה, המערכת אמורה לגלות מידע רגיש, לסווג אותו ולמפות גישה של עובדים, חשבונות שירות וסוכנים, כולל הרשאות שהתקבלו בירושה. החברה מתארת גם הסרת מידע כפול, מיושן או בסיכון גבוה. המטרה המוצהרת היא להקטין את מה שסוכן עלול למצוא מלכתחילה.
בזמן פעילות חריגה, החברה מציעה זיהוי המבוסס על רגישות הנתונים, ביטול הרשאות והסרת שיתופים מסוכנים באמצעות תהליכי תיקון אוטומטיים. סוגיות בסיכון גבוה מועברות לבעלי המידע ולתהליכי העבודה הקיימים. אלה יכולות שהחברה מתארת בהודעתה, ולא הבטחה שכל פעולה לא מורשית תיחסם בכל מערכת או בכל תצורת התקנה אצל לקוח.
אחרי אירוע, השאלה משתנה: לא רק מה קרה, אלא לאיזה מידע הסוכן היה יכול להגיע. לפי Sentra, המערכת מציגה את החשיפה האפשרית עם ההקשר העסקי של מאגרי המידע. ההבחנה חשובה משום שגישה אפשרית אינה הוכחה שמידע אכן נקרא או הועבר. תחקיר צריך להפריד בין ההרשאות שהיו קיימות לבין הפעולות שתועדו בפועל.
אפשר להבין את ההבדל דרך סוכן שהורשה לסכם פניות שירות. אם הוא מסוגל לקרוא גם תיקיית שכר, הבעיה קיימת עוד לפני שהוציא סיכום שגוי. צמצום ההרשאה מטפל במרחב הפעולה שלו; בדיקת התשובה מטפלת בתוצר. שתי הבדיקות עשויות להשלים זו את זו, אך אינן מודדות את אותו דבר ואינן מחליפות זו את זו.
המידע נשאר בסביבת הלקוח, לפי החברה
Sentra מדגישה כי ניתוח הנתונים מתבצע במקום שבו הם מאוחסנים, בתוך סביבת הלקוח. בפוסט של רייטר נאמר שמנוע הסריקה פועל בסביבה הזאת ושרק מטא-נתונים מועברים החוצה. זהו תיאור של ארכיטקטורת המוצר מטעם הספק. ארגון שבוחן התקנה עדיין צריך להבין אילו מטא-נתונים נשלחים, מי יכול לגשת אליהם וכמה זמן הם נשמרים.
רייטר מתאר התרחבות מכלי לניהול מצב אבטחת מידע בענן, המכונה DSPM, לפלטפורמה רחבה יותר. לצד גילוי וסיווג היא כוללת ניהול גישה לנתונים, מניעת דלף וטיפול בעותקים מיותרים ובסודות חשופים. הוא מציין שימוש במודלי שפה קטנים ובהקשר עסקי לצורך הסיווג. עצם השימוש במודל אינו קובע את איכות הסיווג בכל ארגון.
הבדיקה המעשית מתחילה בדוגמאות שהעסק מכיר. האם המערכת מזהה מסמך רגיש גם כאשר שם הקובץ אינו מסגיר אותו, האם היא מבחינה בין עותק עבודה לבין מידע שחייבים לשמור, והאם ביטול הרשאה עלול לעצור תהליך חיוני. אלה שאלות הערכה הנובעות מסוג המוצר, ולא תוצאות של בדיקה שפורסמה על Sentra אצל כל לקוחותיה.
בהודעה מופיעה גם התייחסות של חיים סנדרס, מנהל אבטחת המידע של Lyft, שלפיה הארגון רוצה לדעת לאילו נתונים הסוכנים יכולים להגיע לפני הפעלתם. העדות ממחישה את הצורך שהספק מבקש לפתור. היא אינה מחליפה מדידה של שיעור גילוי, התרעות שווא או זמן תגובה בסביבה אחרת, שבה מבנה התיקיות וההרשאות עשוי להיות שונה.
הרחבת AI מתחילה גם בניקוי הרשאות ישנות
Sentra נוסדה ב-2021 בידי יואב רגב, אסף קוכן, רון רייטר ויאיר כהן, ומציינת בהודעתה מטות בניו יורק ובתל אביב. הגיוס מוסיף משאבים לתחום שבו אימוץ AI פוגש משימה ארגונית ותיקה: להבין היכן המידע נמצא, מי אחראי לו ואילו חשבונות באמת זקוקים אליו כדי לעבוד.
מבחינת מנהל אבטחה, סבב המימון אינו סיבה לשנות הרשאות מחר בבוקר. הוא כן מצביע על כיוון המוצר: טיפול רציף בנתונים ובזהויות, מעבר לסריקה חד-פעמית. לפני חיבור סוכן לתהליך עסקי, כדאי להגדיר את מקורות המידע הדרושים לו, את בעל ההרשאה ואת הדרך להפסיק את הגישה אם ההתנהגות משתנה.
שם נבחנת ההבטחה הרחבה של אבטחת סוכנים. פחות מידע נגיש שלא לצורך פירושו מרחב פעולה מצומצם יותר במקרה של טעות או שימוש לרעה. ההשקעה החדשה אמורה לאפשר ל-Sentra להרחיב את המענה הזה. התוצאה אצל כל לקוח תישען על כיסוי המאגרים, דיוק הסיווג ואיכות ההרשאות שהארגון מוכן לתקן בפועל.