OpenAI, חברת PerturbAI ומכון Scripps Research דיווחו על שיטה לחלוקת הפרשנות של מאגר נתונים ביולוגי גדול בין אלפי סוכני AI. העבודה הניבה כיווני מחקר מנתונים קיימים של מוח עכברים, ולא טיפול חדש או ניסוי שהושלם.
OpenAI הציגה את שיתוף הפעולה ב-21 באוקטובר. הסוכנים, המבוססים על GPT-Rosalind, בחנו השפעות של שיבוש גנים, קישרו אותן לספרות המדעית והציעו הסברים שאפשר לבדוק במחקר נוסף.
מנתוני ניסוי לשאלות מחקר
ניסויים גדולים משאירים לעיתים יותר תצפיות מכפי שצוות מחקר יכול לבדוק לעומק. בשיטה שהוצגה, סוכנים שונים חקרו שיבושי גנים שונים. הדוחות שלהם אוחדו לאוסף מקושר של גנים, תגובות בתאים, פרסומים ומנגנונים אפשריים, שהחוקרים מכנים אטלס הסקה.
נתון הביצוע של 32 דקות מתייחס לניתוח ולסיכום של מידע שכבר נאסף. הוא אינו כולל את הניסויים הביולוגיים או את הבדיקות שיידרשו כדי להוכיח את ההסברים. ההשוואה לחודשים עד שנה של עבודה אנושית היא הערכה לניתוח ולסקירת ספרות בזה אחר זה, ולא תחרות שנמדדה מול צוות חוקרים.
מה בדיקת המומחים באמת מדדה
לפי OpenAI, מומחים שלא ידעו איזה סוג מערכת הפיק כל דוח העדיפו את דוחות הסוכנים המבוזרים ב-75% מההשוואות מול סוכן יחיד. זו העדפה בין דוחות, ולא מדד שלפיו 75% מהטענות הביולוגיות נכונות.
אחד מכיווני המחקר נגע ל-Dctn1, גן הקשור להובלת חומרים בתאי עצב. הסוכנים חיברו שינויים בעקבות שיבושו למחקרים על ויסות כולסטרול. המנגנון המוצע עדיין דורש ניסויים, והמשמעות למחלות בבני אדם אינה מוכרעת באמצעות פרשנות של נתוני תאי עכבר בלבד.
השלב הבא נשאר במעבדה
הערך האפשרי למעבדות הוא בדיקה רחבה יותר של מידע שכבר קיים: חיבור של תצפיות נוספות למחקרים קודמים והפיכתן לשאלות ממוקדות. התועלת תלויה באיכות הראיות לכל חיבור וביכולת לבדוק אותו.
ההכרזה אינה מבטיחה שמנויי ChatGPT רגילים יכולים להפעיל את אותה מערכת. ההכרזה אינה מפרטת זכאות דרך מנוי כללי, עלויות הפעלה או תהליך עבודה בעברית. גישה לתוצאות שפורסמו וגישה למערכת הניתוח המלאה הן שתי אפשרויות שונות שצריך לבדוק בנפרד.